על האמן הישראלי נחום גוטמן

קורות חייו

נחום גוטמן נולד בשנת 1898 בעיירה טֶלֶנֶשטי (Teleneşti) שבסרביה ,  כשהיה בן שבע, עלה עם הוריו לארץ.

גוטמן חי את שנותיו כילד בשכונת נווה צדק (שהוריו היו ממייסדיה), ואחר כך באחוזת בית, לימים תל אביב. גוטמן הנציח את העיר שנולדה ברישומים ובכתבים. לימים נקרא לעצב את סמלהּ של העיר. בשנת 1966 הכין פסיפס גדול ממדים המתאר תמונות מחיי תל אביב. הפסיפס נמצא על קיר רחבת הכניסה המערבית למגדל שלום.

למד בגימנסיה הרצליה, למד ציור אצל אירה יאן, ואחר כך למד אמנות ב"בצלאל" אצל אבל פן. 

 ערך תערוכות ציורים והשתתף בתערוכות אמני ארץ ישראל במגדל דוד. הוא השתייך, ביחד עם ישראל פלדי, ראובן רובין וציונה תג'ר, לקבוצת האמנים של "אסכולת ארץ ישראל", שנושאי הציור שלהּ היו ארץ ישראל, נופיה ואנשיה, ואשר שמה את הדגש על הצבעים העזים והאור הבוהק של הארץ, וקיבלה השראה מדמויותיהם של ערביי ארץ ישראל, שאנשי הקבוצה האמינו כי דמותם היא הקרובה ביותר לדמות תושבי הארץ העבריים בתקופת התנ"ך.

נחום גוטמן אייר את ספריו של חיים נחמן ביאליק, ונחשב לחלוץ איור ספרי הילדים בארץ. אייר במשך עשרות שנים מאות ספרים, כולל ספריו שלו.

בנוסף לפעילותו כצייר וכסופר עסק גוטמן בעיצוב תפאורה להצגות תיאטרון.

בשנות ה-50 זכה להכרה בינלאומית, ציוריו הוצגו במוזיאונים הנחשבים בעולם, והוא ייצג את ישראל בביאנלות בינלאומיות. כן זכה בפרס כריסטיאן אנדרסן לספרות ילדים ונוער על ספרו "שביל קליפות התפוזים". חתן פרס ישראל לספרות ילדים לשנת 1978.